"מחקר חדש קובע שאתן חונות פחות טוב", הוא אמר לי.
אז עכשיו זה גם מדעי שהחבר שלי הרבה יותר מוכשר ממני בכישורי החנייה שלו.
עוד דקה יצוץ מחקר שיסביר לי שזו בעצם לא אשמתי כי המוח שלי בנוי אחרת וגם הלב של בנוי אחרת ... כי אני יותר מפחדת לדפוק את האוטו בגלל שאני מפולניה והוא מרומניה.
אני גם לא משלימה את החנייה כמו שצריך כי אני כל הזמן ממהרת לאיזה מטלה: מאחרת לפגישה מגיעה ליוגה חסרת נשימה או מקפיצה לילד לבית ספר את חומרת המדעים שהוא שכח...
הרי אנחנו הנשים מנהלות חיים של ארנבות על ספיד, מג'נגלות ממטלה למטלה ובסוף שמתבקשת איזה עצירה לצורך חנייה אנחנו לא ממש מצטיינות בה. נו אז מה? מה אתם רוצים שאני אעשה עכשיו קורס בחנייה?
אני אומרת שזה לא מקרה שנשים חונות פחות טוב ולא בגלל השוני במבנה המוח .
אנחנו בכלל בחיים פחות יודעות לחנות.
מסתבר שגברים לא רק מטיבים לחנות את המכוניות שלהם טוב מאיתנו הם גם מטיבים לחנות את התחתים שלהם טוב מאיתנו - בתוך חיי הנישואין. ובדיוק כמו באליגוריה של החנייה, גם בנישואין הם נכנסים למקומות דחוקים, ומוכנים לחנות במקומות לא חוקיים וחוטפים קנסות...
כך למרות שהחנייה לא טובה ולמרות שלפעמים דפקו להם את הפגוש תרתי משמע, ואיזה פקאצה נכנסה בהם מאחור ...הם נשארים חונים בנישואים גרועים.
המחקרים גם מגלים שגברים לא יוזמים ברובם גרושין, שיש להם יכולת ספיגה מופלאה כשהם באים לשקול את החלופה של לעשות לבד את הכביסה ולשלם מזונות למכשפה...
גברים נשארים במקומות לא חוקיים... פשוט כי נראה להם שזה נוח ...אז מה עם פה ושם חוטפים איזה דפיקה קטנה בשילדה?
על פי הסטיסטיקה נשים הן אלו שבדרך כלל יוזמות את היציאה מנישואי הפשרה או אין מוצא, ושם דווקא מתגלה שהן מוכנות לקחת סיכונים לא פשוטים...
גברים צריכים להיבעט, נדרש להם איזה גרר שייחלץ אותם מנישואים לא טובים, לפעמים הוא בצורה של מאהבת עקשנית אך חביבה ולפעמים בצורה של סמי טריילר - המאהב של אשתך...
ואני אומרת בנישואים כמו בחנייה קצת פחות חשוב מי הכניס את המכונית לחנייה יותר חשוב מי יוציא אותה רצוי בלי שריטה, בלי לחטוף דוחות, בלי לאבד שנים טובות ....ובלי לדפוק את הנוסעים התמימים שיושבים מאחור... הילדים.
